|
אל תהיי לובשת שחור
מודדת מוות אל מול הראי
נסיכה שבויה בטירה עם דרקון
משווה סימני זיקנה אל פני הארמון
אל תהיי כמו כוכב מהבהב
זרמי אש אל פני הכבים
אל קפל הבגד אל דש שמלתך
מעמידה במבחן את כל קיומך
מרחוק את מביטה אליי
את תמונה באלבום שנשכח
וזעם מתמלא בך.
את תהיי עוד זיכרון שנמרח
לאט את נותנת לאבק
לשטוף את הבדידות ממך
זיכרון לזיכרון את מוצאת נחמה
בספק את מהססת, אולי זו נקמה
טעם הביחד טעם החמצה
מתערבב בראשך עם תחושת הפרידה
שיבוא הגואל אל קירבתך
שנינו ידענו שכך יבוא סופך |
|
|
הלכתי לי
לתומי
והוא אמר
לי:"החרדים האלה
מתחמקים מגיוס
ועוד רוצים
שנשלם להם על
הישיבות!"
הבלתי-משועמם
יוצא בהצהרה
אקולוגית כנגד
נסיעה
לתומי(שהוא בכלל
טומי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.