עופר ליברגל / הרבה יותר ממני |
ועדיין
היא הולכת לעברי והיא
מעונינת בשיחה איתי ואני
יודע שהיא רוצה בה לא כדי ללמוד
אלא כי אני בן אדם.
והיא מקשיבה בצחוקה הקל ושערה המתולתל
ומולה אני מגלה את הפלא:
גם אני יכול להיפתח.
שיחה קולחת עיניה עוד ערניות
ואני מבין כי אין היא מעונינת בי כי אני זכר
אלא כי אני בן אדם.
ואני יודע: אני לא מאוהב בה
אבל עם היה זה כך
זה היה כל כך הרבה יותר מנחמד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|