|
עולמנו טענת
צר מהכיל אותה ואותך
המילים שלה
מתפשטות בלא רחם אל תוך המרחב
למילים שלך לא נותר מקום
אפילו לא במאונך
קולה הצרוד וחיוכה הצהוב
סיערו תלתלייך הלבינו שפתיים
והיה כי קלו המים
היא פסקה מענות
נאספה בדממה
כל המילים הסכורות חגו סביבך
רועשות וצבועות כלוחם אינדיאני
עד נאספת גם את בדממה
אל עולם
בו יש מקום לכולם
לשתיהן
צהוב - tsahuv |
|
|
מי זאת הלא
תמניה בכלל
הזאת?
מה אכפת לי אם
היא לא תמניה?
העיקר, היא
חושבת שאני
יפה?
מיכלי תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.