נופר דדגירל / מתפשטת |
ריח של שקט מתוק
רחובות קרים
ואני מביטה
קצת בפליאה...
עם מעט תקווה
היום,
לראות אותך
אנשים עשירים
מכסף
ואני עשירה
ברגשות
כולם מתהפכים
חולמים על ואקום
ואני מחייכת
שלא כמו כולם
כבר אין שקט
שומעת ציפורים
כאילו פתאום קצת אכפת
ואלה כבר לא עורבים
אלא ציפורי שיר קטנות
שבאו לבשר לי טובות
על בוקר חדש
על יום עם הרבה אויר
מחכה שרק נשאף אותו
את כולו
מתפשטת,
משילה עור של נחש
על מיטת שושנים מלאה בדם
ויוצאת,
עם מעט תקווה
היום,
לראות אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|