מייה שטיינר / ההולכת |
האדמה שחתכה כפותיה,
השמש צורבת הקרקפת
והיא עדיין הולכת.
הלעג שפגע ברגש,
ההטרדות שכרסמו בנשמה,
השנאה שפוגעת
והיא עדין פוסעת.
הרוח שזרעה חול בעניה,
האוויר שייבש לה שפתיה.
הגשם שגרם למחלה,
ולה יש עוד תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|