מוקדש לעוד בן אדם יפה שהענקתי לו שם לא קיים.

אני יושבת על הירח, דניאל, ומביטה בך, פרצוף של ילד,
נערון צעיר. וגוף של גבר עם ידיים גדולות חסונות
אבל מספיק עדינות כדי ללטף לי את הלחי.
דניאל, הפס הזה שיוצא מהכתף אל הישבן, כשאני שוכבת חסרת בגדים
על הצד, הפס הזה מרגיש ערום, איפה מגעך שיגרום לו לצמרמורת של
תענוג.
דניאל, פנטזיות זה אחד הדברים החזקים בחיי, ואתה יושב בראשי
דמות כל-כך מציאותית ויפה שהענקתי לה את השם שנראה המתאים
ביותר
ועיצבתי לה קווי אופי שיתאימו לי.
תוך כדי שמיעת נשימותיך השקטות בעוד אתה שוכב על הגב
במיטה שלך ואני במיטתי, אני חושבת איך נוצרו אנשים מושלמים
שכאלה, שכמוך. דניאל, אהבה היא הקסם, אינך מבין? אינך יודע?
קסם דניאל, קסם, אתה הוא הקוסם שלי, מטיל עלי כשפים
בלתי ניתנים להבנה.
אלך אחריך לנצח דניאל, לנצח אלך
אם רק... אמצא דרכי חזרה.

דניאל, מלאך שלי, מלאך שלי, תשמור לי על הנוף, כי כל-כך
יפה זה נראה מלמעלה, יש מלחמה ענקית של צבעים זוהרים.
דניאל, כל-כך מתגעגעת אליך, כל-כך רוצה רק פעם אחת,
את הזרועות שלך סביבי, חבק אותי דניאל!
זוהי בקשה בודדה בין אלפי בקשות חסרות סיכוי.
מלאך, אני מלאך, דניאל, כמוך רק אני כבר איני מהלכת
בין בני התמותה חסרי האחריות. חסרי האחריות
אינם נוהגים בך כראוי, אינם יודעים כיצד.
אבל אנשים, יש לכם מלאך! הייתי נותנת הכל,
שיהיה לי, ולשנייה אחת בלבד, מלאך כמוך.


11.7.02