רציתי לבוא אליה ולהביא לה פרחים
את הזר הכי גדול והכי צבעוני שאוכל למצוא
אולי אפילו אלך לשדה ואקטוף אותו בעצמי, אמרתי.
רציתי לתת לה כל כך את הכל
רציתי לשכוח כמה אני עצוב ועייף וכואב
רציתי להמס את הגוש שחוסם לי את הגרון כבר כל כך הרבה זמן
רציתי לרוץ אליה לדפוק על דלתה
רציתי שתסתכל לי בעיניים ואז פשוט תחבק
רציתי ממנה חיבוק גדול, שתאמץ אותי אל ליבה ותחזיק חזק
שאשכח כמה קשה נהייה לי לעשות כל דבר
וכמה הכל נראה מוכר ומאובק ונדוש
(בעיקר הפרצוף שניבט מולי בראי)
ואיך לא שמתי לב
כמה הייאוש חלחל לי לכל מקום
וכמה אני מפחד
מפחד שאולי כבר לעולם, לעולם לא אצליח לנצח את הזמן

חבקי אותי
לחשי לי באוזן שהכל שטויות
שטוב לי ואני לא יודע את זה
ספרי לי על השמש ועל הציפורים
הראי לי אנשים מאושרים ורגועים
הצביעי על רגעי החסד
הסבירי לי את המושג חמלה
מצאי בתוכי את האמונה שאבדה
ובבקשה, רק אל תלכי לי
ואל תאכזבי לי
היי לי, ולו רק הרגע, היי לי