[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לנה ז'לודובסקי
/
אור-בר, יפה שלי


היפה שלי עזב אותי. ככה סתם...בלי אפילו לומר סיבה
טובה...לפחות לא טובה מספיק בשבילי.              
אתמול בלילה דיברנו, על מה נשמע ומה המצב...שיחה שרירותית
לחלוטין. הוא אמר שהוא צריך לדבר אתי, אז ביקשתי ממנו שלא
יסתיר ממני שום דבר... הוא ביקש ממני להפסיק את הקשר, הוא אמר
לי שהוא אוהב אחרת. בלב שלי הרגשתי צביטה, צביטה גדולה...גדולה
וכואבת. בתחילת הקשר שלנו לקחתי אותו כניסוי, רציתי לבדוק עד
לאן מגיעים גבולות האהבה שלי- מסתבר שהם יכולים להגיד
רחוק...רחוק מדי כנראה. אפשר להגיד שהתאכזבתי מזה, או אולי מזה
שהוא אוהב את דני ולא אותי...                                
         
יצאתי החוצה, עישנתי את הסיגריה שלי...ועוד אחת...ועוד
אחת..נדמה לי שזה היה 14 או יותר סיגריות..בחוץ היה קור אימים,
קפאתי..הרגשתי שהקור מגיע לי לעצמות, והלב שלי לא מחמם אותי
בכלל..המחשבות עליו תמיד חיממו אותי, ניחמו אותי לא משנה באיזה
מצב. עכשיו זה כבר לא ככה- עכשיו אין לי אותו יותר.. ישבתי
והסתכלתי על השמיים, על הכוכבים שבקושי נראו בגלל העננים
הכבדים. נזכרתי בלילה שביליתי איתו לפני כמה ימים, אוי..זה היה
לילה מקסים. דיברנו, וכמובן שעשינו את שלנו..אח"כ יצאנו החוצה
לעשן סיגריה, והוא חיבק אותי כי היה קר. כ"כ הייתי צריכה את
החיבוק הזה אתמול בלילה.  אני חושבת שהייתי יותר מאוכזבת מאשר
עצובה- מאוכזבת מעצמי. התאכזבתי שלא הצלחתי לגרום לו לשכוח את
דני..כנראה שלא הייתי מספיק טובה...או לא מספיק דומה לה. אמרו
לי פעם שלדני אין מה להתחרות בי, שאני פי אלף יותר טובה
ממנה...אבל כנראה שאור-בר מעדיף אותה על פני.
טוב, לפחות מישהו נהנה.
באותו לילה קר, רציתי לבכות...כ"כ רציתי לבכות- רציתי להוציא
את הכאב הזה החוצה, להראות לעולם ולעצמי שיש בי אהבה... אהבה
נכזבת, מראש כנראה. אבל כנראה הוא לא היה שווה את זה, את הבכי
שלי, לא בכיתי באותו לילה, אפילו לא דמעה אחת...לא יומיים אחרי
זה וגם לא שבוע.              
אור-בר שלי היה מעין שפן נסיונות, והאכזבה שלי הייתה גדולה
יותר בידיעה שהניסוי נכשל, אולי...ואולי הוא דווקא הצליח, אולי
באמת אהבתי אותו...אבל לפי איך שזה נראה לי עכשיו, אני לא אדע
בקרוב...אולי,
כשיחלפו השנים...או פחות, אני חושבת, אני אבין שאהבתי
אותו...יש יותר מדי 'אולי' במשוואה הזאת.
אבל הוא-
הוא לא אהב אותי האיש הזה.

איך שסוכם בידי ידידי הטוב, 'היה טוב, וטוב שהיה'.
באמת היה טוב...רק חבל ש'היה', חבל שנגמר...
אם רק היה יודע כמה אני מתגעגעת אליו....כמה שאני עדיין כמהה
להרגיש אותו, איך שאני עדיין זוכרת את טעמו, זה עדיין טרי מדי,
אני כנראה עדיין חלשה מכדי להתגבר עליו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קשה קשה להיות
בן-אדם...


נפתלי (שרוצה
לחזור אל הים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/02 1:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לנה ז'לודובסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה