רכבת יום ראשון עולה בדרך לבסיס
ושם על המושב חיוך שובה מבט
אוזר לי אומץ קט ומתיישב שם ממולך
ופי לוחש שלום ומחייכת את

הנוף חולף לאט השמש שטה למרום
בפנים אני ואת סופרים את הדקות
עינינו לא מרפות אני צוחק את מסמיקה
נוגעות ולא נוגעות שפתינו רועדות

וכך לאט ניצתת להבה קטנה
אולי חיבה חולפת
אולי זו אהבה

רכבת מאיטה קמים אוחזים רובה ותיק
מבטיח שנשוב ונפגש עוד יום
לוטפת את ראשי בחום ידך העדינה
נושקת על לחיי ושוב לוחש שלום

וכך לאט דולקת להבה קטנה
אולי חיבת שלכת
אולי זו אהבה

רכבת יום שישי עולה ותרה מסביב
רואה פתאום דמותי על דף עיתון לבן
התיק נופל הלב פועם הפה נשאר פעור
רכבת ממשיכה דרכה אל אור הזמן

וכך לאט דועכת להבה קטנה
בינינו ברכבת
הייתה זו אהבה...