(ההווה)
זה כל כך קשה
בזמן שאתה נובר עם היד שלך בשיער שלי
מסובב אותו על האצבע, מסבך את הקצוות
מבלגן כמו שאתה רק רוצה
מחייך את חיוך ה"נהיה תמיד ביחד" שלך
וזה כל כך קשה
להיות מאושרת כמו שבחיים לא הייתי עם אף אחד אחר
עד כאב, עד מחנק
(העתיד)
לחטט בפרנויה השקטה שלי
בפצע שייפתח רק בעוד זמן רב-
בפרידה מהאצבעות שלך שנוברות בשיער שלי,
מהכתף הנוקשה שלך, שמשתחררת עם כל נגיעה שלי
וזה כל כך קשה
לחשוב שהעתיד ישאיר אותי בעבר משלנו
ובהווה שיהפוך לשלך ושלי באופן שביר
(ההווה)
ואני מחבקת אותך חזק חזק
כמו מבקשת שתיקח את הכאב
והפרנויה השקטה שלי מייללת, מזינה את עצמה
בכל שניה שאני איתך
עד כאב, עד מחנק
(העתיד)
ואני לא ידעתי, שכל ריפרוף שלי
כל נגיעה
כל האחזות שלי במציאות שלי, בך,
תעלה לי מחיר יקר
עת גבר הכאב עת גאה המחנק
והפרנויה השקטה שלי ניצחה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.