נכתב בשנת 2002
ברמן: ברוכים הבאים לפאב הנשמות העזובות
לכאן מגיע כל מי ששכח איך לחיות
אנשים מסכנים מעוררי רחמים
כשהם מביטים במראה הם בוכים
טעמם של החיים עבורם מרירים
את רוב זמנם מעבירים בין הבקבוקים
יושבים, שותים וסובלים
הזמן מתפרס על דקה, שעה, שעתיים
והם מוחים עוד דמעה, דמעותיים
כל מעוויהם זה לשתות והרבה
בלי עין הרע,
לכן רווחי כאן הם מין השורה
אז בואו קירבו והציצו לפאב
בו העצב והצער מזנקים עד הגג.
(הברמן מפלש כוסות תוך כדי השיר מביט על הלקוחות מסביב לבאר
במבט מעורר רחמים, מקבל טיפים וצוחק בלעג על כל מטבע שמשתלשל
לכוס)
שובזה רקואתי: שמי הוא שובזה רקואותי
שתיין מדופלם
בין כוס לכוס
אני גם בן אדם
סובל אני מכאן ועד הודעה חדשה
אם עדיין לא ניחשת זה בגלל אישה
לא אחת ולא שתיים כי עם עשרות
עכשיו שאני חושב על זה
אולי אפילו מאות
בלונדיניות, ג'ינג'יות
וגם קצת שחורות
הן פשוט מאוד אותי לא רוצות
אני משתדל בכל מאודי
רץ, מתעמל, מתחנן על נפשי
כותב להן שירה
שוזר זרי פרחים
מבליט את הגיזרה
חושף את השרירים
אך הן בשלהן
לא מעונינות באיברים
מסתבר שהאופי גם הוא מיותר
אז מה שנותר
מלבד להתלונן
זה לשבת בבית ולאו....
(שובזה רקואותי ממרר בבכי, הבמן מחייך שולח מבט רחמי ומגיש לו
את הכוס הריקה, שובזה רקואותי משלשל מטבע כטיפ, הברמן מחייך
ועובר למסכן הבא.)
מיאני ולמה: מיאני ולמה זה הוא שמי המוזר
וכשמי גם אני שונה ולא מוכר
אני חי במצב של משבר זהות
לעיתים פשוט עדיף לי למות
יום אחד אני מקבל החלטה חשובה
ולמחרת מייד אני שולל לצמיתה
צוחק על עצמי איך העליתי אותה
על דעתי,
כן כך אני חי
פשוט תסביך נפשי,
אתמול לדוגמא: החלטתי לחזור בתשובה
קניתי קלטת של רב וכיפה שחורה
הוצאתי טלית ישנה מהארון
קראתי דרשה על פרשת השבוע האחרון
ותראה אותי היום חבר יקר כלבבי
אני יושב למולך שותה כוס של קפה חלבי
אחרי שאכלתי מנה הגונה של בשר
ולא תאמין מה כללה המנה
שוק של חיה, אתה לא טועה...לבנה.
מסתבר שבעצם אני חילוני מוצהר
והאור שראיתי אתמול
זה החושך של המחר
מה יהיה איתי
אך... איזה עולם אכזר.
(הברמן מוחה דמעה ונושף לתוך ממחטה, שולח מבט עצוב לקהל חושף
שני מטבעות שקיבל ממיאני ולמה ומחייך.)
משה עממלי: קוראים לי משה עממלי
ולי סיפור אכזרי מכולם
אני רואה את העולם
נטול מצבע וגוון
פשוט אזור דוחה לדעתי
הכל חסר משמעות עבורי
אני קם מאוחר
ורואה את הסוף
איך האדם על הכוכב
פשוט דומה לקוף
כולם מכוערים
ואין לי חברים
אין נושא לדיון, או לויכוח
פשוט חיים משעממים
אני רובץ על הספה מזפזפ בערוצים
כמעט ונחנקתי מערוץ הסרטים
על תוכניות אחרות אין מה לדבר
פשוט מתחשק לי באדמה להיקבר
אפילו להרים את ידי אין לי כוח
רק תיקחו אותי מכאן
אני רוצה לברוח.
(הברמן מביט על כתם עקשן בדלפק ומשפשף אותו בנמרצות, תוך שהוא
מזיז את הכוס של משה עממלי, הוא מביט בהשתקפותו על משקפיו של
משה ומסדר את שיערו, משה עממלי שם שטר על השולחן ומקבל עוד
בקבוק, את הפרוטות שנותרו הברמן משלשל לכוס הריקה תוך שהוא
שולח מבט למשה לקבל אישור, משה מהנהן לחיוב .הברמן מחייך )
נוס טאלגי: אני הוא נוס טאלגי
הגעתי לכאן מרחוק
סיפורי כואב ועמוק
הכולל בין היתר מעבר על החוק
מאסתי בהתפתחות העתיד הנורא
אני רואה למולי
נבואה קשה ושחורה,
בעוד מספר שנים העולם ימחק
ואנחנו מעל פני האדמה נמחה
אני שונא את הטכנולוגיה
שמתפתחת בקצב ממאיר
השכל הישר פתאום הפך למכשיר
פעם העולם היה שליו ויפה
היום תביטו הוא פשוט דוחה
בכל מקום מכונה חדשה
אין אתגר לדבר
אני מרגיש מיותר
באופן יומיומי פותח את האלבום הישן
ונזכר בתקופה שהייתי עוד תם
אז הכל היה ורוד ויפה
היום נותר להטביע את יגוני
בשתיית אלכוהול וקפה,
אני רוצה להשתחרר ולעוף לעננים
לכן התחלתי להשתמש בסמים.
(נוס טאלגי מציע לברמן שכטה מהג'וינט שהוא מעש, הברמן נד בראשו
לשלילה,
הברמן לוקח ג'וינט שלם הצלוי על האוזן של נוס טאלגי, נותן
אותו ליושב לידו ומקבל ערימת שטרות בתמורה).
(שיכור היושב בקצה השולחן, שולף שטרות מכיסו נותן לברמן
וקורא:"סיבוב משקאות לכולם על חשבוני", הברמן מחייך, חוטף את
השטרות ומחלק בקבוקים לכולם, השיכור מתחיל לשיר תוך שהוא
מתנועע עד שהוא נופל מהכיסא).
שיכור: אני כפי שאתם רואים קצת שיעור
אפילו את שמי לא מסוגל עוד ליזכור
אתכם בלבי הצמא אשתדל לנצור
אך כעת תסלחו לי יש חיים כאן לגמור
חיי עברו בין בקבוק לבקבוק
עכשיו אני מרגיש קצת עיוור וחנוק
הכבד שלי נראה כמו אחרי מלחמה
כך אמר לי הרופא והמליץ על תרופה
כמובן שההמלצה היתה בדימיון
כי אין רופא שימליץ על...
וודקה לימון.
(צוחק צחוק פראי ומתמוטט)
(הברמן מביט על הגופה מרים טלפון מהדלפק, שני בריונים מגיעים
ומפנים את השיכור).
ברמן: שימו לב לאלה המסכנים
יושבים אצלי בבר שותים ובוכים
מר כאבם,
נורא הוא יגונם
אך אני בשלי ארוקן את כספם
ממילא אין להם משמעות
לפחות אני נהנה מהזכות
למזוג והרבה, למלא את הכוס
שיעלה להם המשקה לראש
אני את ליבם בצומת לב ארכוש
וממוני הקטן יפרח כעץ הברוש.
(הברמן סופר את כספו בתענוג ומחייך חיוך רחב, הלקוחות מביטים
זה בזה בפנים נפולים. לפתע הדלת נפרצת שני אנשים רעולי פנים
פורצים לבר באקדחים שלופים).
שודדים: זהו שוד כולם מיד על הרצפה,
(הלקוחות והברמן נשכבים על הרצפה)
קדימה מהר כולם חוץ ממך
(השודד מכוון את אקדחו למצחו של הברמן, הברמן קם במבט מפוחד)
אתה תן את הכסף תמלא את השק
שמענו שהבר הזה מכסף נחנק
(הברמן מוציא את חבילת השטרות מכיסו ומשליך אותה לשק, השודדים
מרוקנים את הקופה ואת כוס המטבעות).
יפה, ועכשיו אנחנו מסתלקים
שיהיה זה ברור: כולם פה שותקים
מי שיעיז לפתוח את הפה
מעל פני האדמה ימחה.
(השודדים בורחים מהבר עם השק מלא בכסף. הלקוחות קמים, מביטים
זה על זה בתמיהה, נועצים מבט אחיד בברמן).
(הברמן מביט בארנקו הריק ופורץ בבכי מר, הלקוחות מביטים לקהל
ומחייכים).
לקוחות: בכל צרה יש נחמה
כפי שאתם למול עינכם רואים
כמה שתבכה על צרה
תחשוב שהעולם מקום נורא
תמצא צרות קשות יותר אצל האחרים
לכן תתנחם וזכור: נחמת יחיד צרת רבים
ועם דמעה חונקת את גרונך
תתבונן בזה שיושב לידך
ותראה שהוא סובל לא פחות ממך. |
