קיבלתי מתנה - שתי כדורים שמחוברים בשרשרת ברזל.
למראית עין אין הבדלים בינהם, אך כשיורדים לעומק מגלים
שהמורכבות של כל אחד מהם הרבה יותר גדולה מהחומר ממנו
הם עשויים.
כדור אחד מורכב מאושר ושמחה
והכדור השני מורכב מעומק ופתיחות
והשרשרת שמחברת בין שניהם עשויה מאהבה טהורה,
אך הבעיה היא שאי אפשר לאחוז בשני הכדורים בו זמנית,
לבחור בין השניים זה דבר כמעט בילתי אפשרי, בייחוד מעצם היותם
מחוברים על ידי אהבה טהורה חסרת גבולות שבאה ממך
וקושרת אותך אליהם, וגם אם הגעת להחלטה איזה כדור אתה רוצה...
לא משנה כמה זמן תאחוז בו, אף פעם לא תיהיה חלק ממנו,
וברגע שתרפה ממנו תחזור למלא אותך הריקנות התמידית
שממנה אתה עשוי, שמנסה לשאוב לתוכה כל דבר שימלא את
החלל האין סופי שיעלם רק עם התמזגות הכדורים לאחד איתך
ואז השרשרת תהפוך לאור מדהים שיעטוף אותך וישרה עלייך
רוגע ושלווה בכדי שתוכל להגיע להגשמה עצמית מלאה
בעולם חסר ההיגיון בו אתה כלוא...

רק עכשיו אני מבין שכדי שהכדורים יתמזגו איתי אני צריך להיות
שלם עם עצמי, ולקבל את עצמי עם כל הריקנות שמכילה אותי,
כי אם לא ימשיך המצב בו הכדורים משחקים בי במטרה
למשוך אותי למטה בעוד אני כבול באהבה וחצוי בהחלטה.
אז שאני יגיע לשלמות עצמית שכזו אני יניח את הכדורים בצד
ויתמזג קצת עם עצמי...