נאמרו עליך היום המון דברים
המון מילים יפות מוכתמות בדמעות
גם דבריי ומילותיי נכתבים ומוכתמים בדמעות
הדמעות שזולגות על לחיי מסמלות את הכאב העצום שלבי חש, שאתה
כבר לא כאן.
כל מה שרציתי להגיד נאמר כבר קודם מפיהם של אחרים
אבל הזיכרונות שלי ושלך לעד אצלי נשארים
השתדלתי לא לבכות אך מילותיהם שברו אותי לרסיסים קטנים, קטנים,
כי אז הבנתי שיותר לא אשמע ממך חוויות וסיפורים, שאיבדתי,
איבדנו איש יקר ואהוב.
אני לא אשכח את אותה הפעם בה סיפרת וגוללת בפניי את סיפור
חייך, סיפור שגרם לי לקנא לך ולהעריץ אותך גם יחד.
שלוש שנים עברו מאותה הפעם ואני עדיין זוכרת כל פרט ופרט
בסיפור...
איך אמרת לי: "למה את צריכה ספר בואי אני אספר לך מה באמת
קרה..."
וכך באמת היה...
סיפרת לי באותו היום את סיפור חייך את חוויותיך. איך ברחת
מהארץ בה גדלת, לארץ לא מיושבת רוויה במחלוקות, מלחמות
ומריבות.
ואתה, כן, כן- אתה היית חייל פלמ"ח לתפארת, איך נלחמת בעוז
מול אויבינו כדי שתוכל אתה ועוד רבים אחרים להקים משפחה למופת
ובאמת הצלחת לעשות זאת, הצלחת לגדל ארבעה ילדים שהביאו לך
נכדים כה מוצלחים.
כל מי שבא איתך במגע ידע שאתה אדם יקר, למוד דרך ארץ ומסור לכל
מטרה שהקדשת לעצמך.
אני זוכרת איך התעוררתי באותה שבת השישי לרביעי אלפיים ושתיים,
השעה הייתה שתיים בצהרים. ואימא ואבא סיפרו לי את הידיעה המרה
מכולן אתה כבר לא כאן
ועכשיו אתה יושב לך על ענן...
ואני, אני סירבתי להאמין למשמע אוזניי.
הכנתי כוס קפה, הדלקתי טלוויזיה, ההורים הלכו לישון, נשארתי
לבד, המוח התחיל לקדוח באיטיות ולעכל את המושג שאתה לא כאן ולא
תוכל לספר את סיפור חייך הנפלא, ויוצר לא תוכל להקנות את ערכיך
ואת דרכיך לאנשים החדשים שעומדים לבוא לעולם.
הלכתי לחברה דיברנו ניסתי לשכוח זה לא כל כך עזר, אח"כ הלכתי
לחבר שלי הוא חיבק אמר שהוא אוהב אמרתי לו שגם אני - אני באמת
אוהבת אותו.
ישבנו עם המשפחה שלו דיברנו קצת עליך סיפרתי כל מה שיכלתי
ועיכלתי עוד קצת, יצאנו לאכול עם חברים ופה נשברתי בכיתי
לראשונה- אני מצטערת, ניגבתי את דמעותיי.
חזרתי הביתה לא נרדמתי חשבתי ניסתי להיזכר לא הצלחתי נרדמתי
בערך ב-6 וב-7 כבר קמתי לעבודה, היה יום גרוע לא מרוכז ואז באו
לקחת אותי והלכנו ללוות אותך בדרכך האחרונה.
ועכשיו, עכשיו הגוף שלך באדמה ונשמתך מסתובבת ושומרת על
יקיריך, אהוביך ודואגת שיהיה לנו, להם רק טוב!!
דוד יקר ואהוב שלי ...
אני לא אשכח אותך לעולם
כי אותך אי אפשר שלא לזכור
יהי זכרך חקוק ונצור בליבי, בליבנו,
אוהבים אותך! |
