אני פוחדת שהדבר היחיד שמחזיק אותי בחיים זה השאלה של איך
אנשים יגיבו והכעס והשנאה שיהיו כלפיי...
אני פוחדת שכל מה שיישאר ממני זה כעס ושנאה...
אני פוחדת שכל מה שיזכרו ממני זה פחד, כעס ושנאה...
אני פוחדת שלא יישאר ממני כלום, שלא יישאר ממני שום זכר...
אני פוחדת שאין בי שום יתרונות...
אני פוחדת שאני צודקת...
אני פוחדת שאני אשאר בלי חברים אמיתיים לנצח, שאני חיה את
השקרים והצביעות שלהם...
אני פוחדת שאנשים אחרים מסתכלים עליי בתור חלק מהשגרה של
השקרים והצביעות...
אני פוחדת שאני מוסיפה יותר מדי 3 נקודות בסוף משפט, שכל מה
שאני אומרת יוצא לא ברור...
אני פוחדת שכבר לא מפריע לי...
אני פוחדת שדברים מפריעים לי ופשוט אין כבר מה לעשות...
אני פוחדת שכבר לא איכפת לי...
אני פוחדת שלאף אחד כבר לא איכפת...
אני פוחדת שכצי לא תהיה שם בשבילי, שאני מעמסה כבדה מדי
בשבילה...
אני פוחדת שפשוט לא יהיה לה יותר איכפת...
אני פוחדת שהפחד ישתלט עליי...
אני פוחדת שהחיים יגמרו מהר מדי...
ולפעמים אני פשוט פוחדת להמשיך לחיות.