מאיה גולדי / אל - עירי |
עוררה אותי משנת התרדמת
שנה מתוקה של שינה ארורה
סחפה אותי אל חוצות עירי
ובסחף הגדול הכרתי אותה
את סביבתי, הצורות והצבעים הנוגדים לי.
כיציאה מעצמך ללא עזיבה ממשית -
ביקרתי, ראיתי, הקשבתי וטעמתי
אך זה, לא הספיק.
יצאתי לרגע קט משנתי - בתוך עצמי
לעולם הגדול - אל עירי
ראיתי דברים שלא כמותי
אך עכשיו הגיע הזמן לחזור - לביתי.
לחזור לעצמי -
לחזור לעמקי נפשי
הלוואי והכל -
כל זה, היה בעומקי חלומי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|