בסוף העולם מול הים השחור,
היכן שהזבל כבר לא יחזור,
נמצא שם מלאך מנגן בחליל
ועיניו מלאות נמלים וכתמים.
בסוף אחרי כל היום שעבר
נמצאים הם תמיד מול אותו הדבר,
ואשה בחדרה שוב בוכה וצוחקת
וגבר אי שם עוד חושב שאפשר.
כאן בעולם, כי הגיהנום בשיפוצים,
מתנגן לו ניגון בלי תווים או צלילים,
וניתן אותו לשמוע רק אם מקשיבים
לזעקת הפצועים, היתומים והקשישים.
עמוק בתוך לב כל אדם יש ניגון
ושווה הוא בין כל האנשים ביקום.
הוא צליל של שקט וניגון של דממה,
ואפשר לשמוע אותו ביציאת הנשמה.
אז חייכו והביטו אל תוך עצמכם,
והניחו לזבל לעטוף את חייכם,
כי אין שום מוצא מבחינה קיומית,
חייבים להגיע לניגון בתחתית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.