במאמר זה (עקב קוצרו אני בספק אם בכלל ניתן לקרוא לו כך) אנסה
לתקן עיוות קטן שרכשו אתאיסטים קטנים וחביבים אודות האלוהים.

המאמר מבוסס על המשפט שנוהגים לצטט בשמו של פרידריך ניטשה:
"אלוהים מת".

האם ניטשה אמר זאת? למה התכוון? למי? ועוד... כל זאת נברר
בדקותיים אלו.

אקדיש רק כמה שורות לדמותו:
פרידריך ניטשה, 1844 - 1900, פילוסוף וסופר גרמני, מהמשפיעים
ביותר על ההגות במאה העשרים. נחשב לאבי האקסיסטנציאליזם
החילוני. הוא עיצב את הגותם של פילוסופים מודרנים כגון יאספרס,
היידגר, סארטר, וקמי. מעבר לכך השפעתו היתה גם מעבר לפילוסופיה
הקיומית בת זמננו, אלא ניכרת גם בתחומים אחרים כגון ספרות
(הרמן הסה, צוויג, בקט, רילקה ואחרים) ופסיכואנליזה (פרויד,
יונג, אדלר).
הנאצים עיוותו את משנתו ההגותית עד לכדי אבסורד והפכוהו
לאידאולוג הנאציזם בעוד שהוא מתח ביקורת חריפה על הלאומנות לכל
גווניה. גרעיני משנתו נוגדים לגמרי את הנציונאל-סוציאליזם.
ניטשה התעסק בעיקר ב'על-אדם' שהוא האדם האינטליגנט (או על פי
ההנחה הרווחת היום: סופר-איטליגנט) בעוד שהנאצים פירשו מושג זה
בתור ה'פיהרר'. הציגו אותו בתור אנטישמי מובהק בעוד שהוא אהד
מאוד את העם היהודי. הוא דחה את הכח הפיסי והעדיף את עוצמת
הרוח המעודנת, שעל פי טענתו באה לידי גילוי נשגב ביהדות
הקדומה.
עד כאן.

ניטשה טען כי העל-אדם הוא היחיד שיכול להבין שהאדם הפשוט בעצם
אמונתו באלוהים הורג את אלוהים.
כלומר, הנסיון ליחס יחס מסוים בין האדם לאלוהים (בין הסופי
לאין סופי, בין המוגדר ללא מוגדר ובין המוגבל לשאין לו גבול)
הוא הריסת הדבר עצמו. כל נסיון ליצור יחס מסוים עם הבלתי ניתן
לתפיסה הוא מעוות את אותו הדבר ומוציא אותו מהאין סופיות שלו.
לכן, אין הכוונה שאלוהים מת. אלא שהאמונה באלוהים היא ההורגת
אותו אך הוא אכן קיים.
אך את המשפט האחרון הוא לא יכל לומר מעולם כדי לא לגרום לכך
בעצמו.

רק העל-אדם מסוגל שלא להאמין באלוהים ולשמור על קיומו.