היא הסתכלה על השעון, מתוחה ומעט חסרת סבלנות, מחכה שהזמן
יעבור כבר.
הרדיו היה מכוון על התחנה שהיא רצתה- 66.6 FM , זו הייתה תחנה
לא רגילה, היא שידרה רק חצי שעה בשבוע , זה היה הזמן היחיד שאש
הגיהינום לא עבדה. כל השטנים הקטנים היו צריכים לתדלק את
התנורים ולכן חצי שעה בכל שבוע כל באי הגיהינום היו מתכנסים
ומשדרים , בתקווה שהאנשים שאהבו והשאירו מאחור ישמעו.

זה לא היה קל. היו הרבה מאוד אנשים בגיהינום  , כולם רצו זמן
אויר וגם ככה אויר זה לא משהו שהיה זמין שם יותר מידי . מישהו
הציע שיעשו מבחני בד ויבחרו את האנשים  עם הקול הכי רדיופוני .
אבל בגיהינום אין כ"כ הרבה זמן לכל השטויות האלה אז הם החליטו
על שידור בתורים.

היא גילתה על דבר התחנה במקרה. זה היה כשהיא עברה ליד לוח
מודעות גדול , מהלוחות האלה שאף אחד לא מתעכב עליהם יותר , מאז
שבעלה מת היא התחילה לשים לב לדברים הקטנים. כשהיא ראתה את
מודעת הפרסומת היא חשבה שזאת בדיחה , אבל אז היא חשבה לעצמה
ששווה לנסות . אז היא ניסתה ולא האמינה.

מאז שבעלה מת עברו כבר ארבע שנים. כולם  היו בטוחים שהוא אדם
נהדר, אחרי הכל , הוא היה שכן מתחשב, עובד נאמן והוא גם הלך
לבית הכנסת בכל החגים החשובים , הוא נשלח לגיהינום אחרי שהוא
מת- כנראה שזה באמת לא משנה מה אומרים עלייך אלא מי אתה באמת.

היא קיוותה שיתנו לו זמן שידור . פעם היא דאגה להקליט את
השידור אבל באופן מוזר כל קלטת שעליה היה מוקלט שידור כזה
התקלקלה- פעם יצא הסליל, פעם נפלה ונשברה ופעם סתם לא עבדה ,
אז היא הפסיקה לנסות.

היא הייתה בסך הכל בת 27 , בחורה יפה כזאת , אחרי שבעלה מת או
כמו שנהגו לומר- אחרי ש"זה קרה" , אחרי  ה"מקרה" או אחרי
"הטרגדיה הגדולה" , היא התנתקה מהעולם , הסתובבה לה ימים שלמים
בתוך הבית, לפעמים הייתה יוצאת קצת לסיבובים על החוף, וזה
הזכיר לה אותו ,וזה הזכיר לה את החוסר הנורא שחי בה , שהיא חיה
בתוכו .

השידור סוף סוף התחיל, תחילה ניתן האות המוזיקלי , אחר כך
קריין התחיל להקריא בקצרה את שמות הדיירים החדשים שהצטרפו
לגיהנום באותו השבוע , תוך כדי איחולי הצלחה השתלבות מהירה
ואזהרה לא לגעת בתנורים כי הם ממש חמים. אח"כ הבטיחו שבשבוע
הבא יהיה ראיון נוקב ובלעדי עם השטן שהיה בעצם אישה בת 40
שפתחה עסק משלה והפכה להיות כ"כ עשירה שהיא קנתה מניות מאלוהים
וככה רכשה לה 60 אחוז מהשמיים עליהם הקימה את הגיהינום, בהתחלה
זה היה מקום קטן וצנוע אבל לאט לאט הם התרחבו , קנו עוד תנורים
והעסיקו עוד שטנים שהיו בעצם מלאכים שהחליטו לעשות הסבה
מקצועית כי אלוהים שילם להם הרבה פחות והביטוח בגיהנום היה
מקיף וטוב יותר (הוא כלל גם שיבוץ נוצות כנפיים כל חצי שנה) ,
חוץ מזה שבגן עדן התחילה אבטלה גדולה כי לא הגיעו כ"כ הרבה
אנשים, ואת זה לא נראה לי שצריך להסביר.

לבסוף הגיע המדור שלו היא ציפתה- ד"ש קרובים, הוא לא שידר
בשבוע הזה , גם לא בזה שאחריו וגם לא בזה שאחריי. אחרי כמעט
חודשיים וחצי היא הבינה את מה שהיא הייתה צריכה להבין מזמן -
היא איבדה אותו לנצח. הוא יצא מחייה ולא יחזור אליהם .

היא לא ניסתה להקשיב שוב לתחנה והאמת שגם אם היא הייתה מנסה
היא לא הייתה מצליחה- התחנה נועדה לאנשים שעוד קשה להם , פרידה
אחרונה , זמן חסד.