לא גדל מבפנים הוא לא התפתח
וכשאמא עזבה אותו הוא בחר לוותר
הוא היה השקיעה היא היתה לו ירח
הוא בקש בכניעה ותמיד הצטער
מסתכל לאחור לימים שעזבתי
מסתכל על הבור ואת לא תחזרי
הו אימי קיניתי האחת שאהבתי
זכרונות מחייכים להרוג את ליבי
ויותר אני לאמ אשכח את השמים הפשוטים שאת אהבת
ויותר אני לא אשכח את הענים הטובות שלך
את החיבוק שלך שאותי עזב
לא בוגר עוד בראש הוא אפילו לא ילד
מלחמה מתמשכת בכל מה שיש
לא לובש מסכות לא שורף את הערב
אני בוודאי עוד דקה אתגעגע יותר
וזה לא עוזב אותי אני נחנק
וזה כבר חונק אותי זה רק יותר חזק
אני בוחר למות לפני
אני בוחר למות אחרייך
ובצרור געגועים אני מגיע להדליק עוד נר



                                        מוקדש ליפה
אזולאי(אמא) ז"ל
                                                  ת.נ.צ.ב.ה