רק אחרי שיוסי פרץ למכולת הבנתי למה שהמורה התכוונה שאחרי פעם
אחת אי אפשר להפסיק.
זה היה אז אחרי לילה ארוך של נסיעה לסיני אני יוסי וחיים
נשדדנו במלון בדיוק אחרי שהגענו, לא ראינו את השודדים וזה בעצם
גם לא היה אכפת, לפחות לא לי כי הייתי עייף.
אחרי שישנו קצת, יוסי העיר אותי בבהלה "איך נשלם למלון" צעק,
ובעקבות הצעקות התעורר חיים ושאל "על מה כל הצעקות האלה",
החלטנו לברוח מהמלון נדמה לי אפילו שלא רשמו אותנו בקבלה אז זה
בעצם לא כל כך שינה משהו.
בהתחלה גרנו בבית נטוש איפה שהוא ואז עברנו לגור בצריף ליד
החוף אבל לא היה לנו אוכל אז יוסי הציע שנשדוד מישהו אבל אני
אמרתי "לא אני אחפש עבודה מחר","עזוב אתה תפסיד ת'חופש" אמר
חיים, אז החלטנו בסוף שחיים יתקל במשהו ויוסי ישדוד אותו.
למחרת נתקלנו בתייר מU.S וזה הצליח הרווחנו המון אבל יוסי לא
הסתפק "צריך עוד" שדדנו עוד ועוד ועוד ובאיזו שהיא נקודה אמרתי
לחיים "הוא נפל על כל הראש צריך לטפל בו" קשרנו אותו לצריף
ויצאנו לבלות... בערב כשחזרנו הוא נטרף על כל השכל הוא ברח
מהצריף, כנראה גנב אקדח, ירה בחיים והתכוון לירות גם בי ואמרתי
לו "תגיד לי השתגעת לגמרה! נכון! תראה מה עשית תירגע בנאדם,
חיים אתה בסדר?","כן הוא ירה בי בראש רק יורד הרבה דם זה לא
כואב" אמר חיים "יופי" אמרתי.
למחרת בבוקר כשקמנו יוסי הראה לנו את תוכניותיו ואז הוא החליט
בשבילינו לבצע אותן.
בערב הלכנו למכולת ושדדנו אותה לא השארנו כלום אפילו לא
סוכריות גומי.
אני נשבע שבחיים אני לא אעשן סמים.