New Stage - Go To Main Page


האביב השתולל בעולם כמו נער מתבגר ואני ישבתי במרפסת וחשבתי,
מה אכתוב לי ביומן כדי לא לשכוח ממך אפילו לא פרט הכי קטן?

והריח האביבי הביא אלי את הזיכרון המתוק של הניחוח שלך שהכה לו
פתאום באפי: ריח קינמון ווניל המעורבים עם אפרסק ויסמין, ומשהו
חריף כמו ויסקי בן עשרים שנים שהתייבש לו וחיכה לאדם הנכון
שיבוא וילגום ממנו.

כמה חבל שהאביב הוא לא לנצח,כמה חבל שהריח התנדף ונעלם לו
,וכמה עצוב שאנחנו רק אנושים ויותר מזה עצוב שאתה לא האמנת
בזה...כמה עצוב שאתה נח לך עכשיו ושהחיים כבר לא מה שהיו.

אני מקווה שיש עוד עולם שם אתה עם הריח האביבי שלך ממתין
לבואי
אז מה באמת אני ארשום לי רק בשביל לזכור כל שניה ממך?

אולי הפעם רק אפרסק יסמין וקינמון עם וניל ווסקי יספיק ,אבל את
האמת אני בספק אם אני אי פעם  אשכח אותך...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/8/02 23:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אירה סגל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה