בזמן בו החמה שוקעת,
ושמי התכלת נצבעים
בשלל צבעי הקשת,
וכמה עננים קודרים.
מעל שדה רחב ידיים,
לרגלי הרים תמירים,
על צוק בודד וחד
יושב זוג האוהבים
מביטים הם בשמש השוקעת,
באור הדועך באופק.
ונהנים מהרוח הקלילה,
המלחשת כמו הייתה חיה,
ובראשם מחשבה עוברת
"החיים הם נפלאים".
אז דועך האור כליל,
ומנצנצים הכוכבים.
צינת הליל רומזת
"אינכם פה רצויים",
ואז זוג האוהבים,
רועד מכפור הליל,
בורח על נפשו
למחסו לליל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.