ענבר ורד / השמיים היו חשוכים |
היה קר גם בלב
היה געגוע למשהו ישן,
משהו שנמוג כעשן,
עד שקרן אור קטנה אחת,
לתוך החדר נכנסה,
והציפה את הלב באושר עד אין קץ.
השמיים היו חשוכים והיה קר,
העצב שלט בנשמה,
עד אשר כוכב קטן אחד
צנח מתוך הערפל,
ומלא את הנשמה בתקווה ללא סוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|