פוסעת אני על אדמת פולין.
אדמה מקוללת,
רוויה בדם, באפר המתים.
דמעות הבוכים משקות את האדמה,
מצמיחות פרחים.
ואנחנו, אנחנו ניצני השואה,
פירות הנקמה.
הנקמה- להישאר בחיים!
לזכרם של ישראל ומרים מונט ז"ל.
נספו באוגוסט 1942 באושוויץ.
זכריכם תמיד יהיה בליבי...
9.7.2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.