מיכל וסט / דרך המרפסת. |
עציץ ושחור
התקרה מטפסת
עד לקיר שמאחור.
הבית בודד
הכל ממולכד
הפרח שנבל צועק
הוא בכר לא מיוחד.
האמא צועקת, היא לא מבינה
תתחילי להבין אני לא בובה
"את קטנה עדיין לא מבחינה"
את רק מפריעה לי
ולא משיבה.
מנסה לגדל את הפרח
ואת לוקחת
הכעס לא שוכח
הוא נבל ממזמן.
אני לא יענה לך
אסבול לבדי
אני נובלת, אולי זה קשה לך
והקיר כבר נשבר איתי.
1993
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|