|
מתרוקן שעון החול
בלאט דואך הנר
אדון המוות אל השאול,
ענה לי, דבר
חיי הם על זמן שאול
אל נא תגררם אחרי כשובל
גורלי חתום, נעול
בצע אותו עכשיו
נשמת אפי האחרונה
נשבי לך לדרכך
אלוהים בגלימה לבנה
את מותי נא ברך
איני רואה את האור
אל תשאירני לצעוד באפלה
שלד בגלימה של שחור
קח אותי איתך
אני שרויה על ערש דווי
מוות דפוק על דלתי
גאל אותי מיסורי
תגיד שתיקח איתך אותי
סם החיים מעורקי אוזל
כל חושי מטשטשים
כבר אין טעם להתפלל
מן המוות
אין מתאוששים... |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.