אז הגעתי להרצאה בלי שממש רציתי.
זה היה חבר שמשך אותי לשם. אחר כך הסתבר לי שהוא רצה לעשות עלי
כסף.
טוב, בעצם אולי ידיד , מכר .לא חבר.
ואני כמו טפשה, נו, בכל זאת צלצלתי אליו אר כך אמרתי לו-נפגש
נשתה קפה.
למה אני עושה לעצמי דברים כאלה
אולי יש לי דימוי עצמי נמוך. היתה לי עבודה טובה מכובדת
ומסודרת. ובאוניברסיטה הגעתי לטופ של הכיתה.
זה החלל העמוק הזה של הלבד.
אני לא עומדת בזה . הייתי רק רוצה שמישהו ייראה לי מה אני
שווה.
כן ניסיתי מדיטציה . היה שמה אחד שאמר לנו בקול מפחיד , לנשום
,לנשום, העפעפיים שלכם כבדים. לא הצלחתי להרגע ככה.
איך אפשר להרגע.
והשכן שלי ההוא מלמעלה שלא שם עליי למרות שבאתי אליו והצעתי לו
ממש. וזה לא שהוא אפילו לא חתיך הדור , אתה מבין. פשוט רציתי
להעניק מהאהבה שיש לי למישהו אתה מבין. והוא מסכן כזה ריחמתי
עליו , צריך קצת חום.
אומרים לי שאני מדברת הרבה אומרים לי שיש לי אופי נוירוטי. אני
לא מבינה מה רע בעודף אנרגיה. יש אנשים שחיים את החיים שלהם
תשושים. מה רע לי ככה.
לא, אני בהחלט מבינה מה אתה אומר, כי אני בעצמי רואה שזה לא
עובד לי.
בשביל עבודה הייתי צריכה ללכת עם החבר- ידיד הזה שלי לשמוע
הרצאה נאצית מפי טיפוסים שצועקים עליך שרק רוצים להפחיד אותך
כדי שתקנה מוצרים להרזייה.
עשו על השרלטנים האלה תחקיר אמנון לוי או חנן עזרן , אתה
יודע.
כל השיטת פירמידה הזו זה קפיטליזם של נאצים.
ואין חברים אין עמיאת. רק רוצים להרוויח עליך.
אז לא עזר המדיטציה לא עזרה.
להשלים עם עברי? עם ההורים?
איפה... אני, ההורים שלי לא רצו אותי. זרקו אותי אצל הסבתא
היית מאמין. אז אין לי הורים בכלל להתמודד איתם. רק התחושה שלא
רצו שאיוולד היא כמו בור עמוק שאי אפשר לכסות אותו.
להתאבד זה לא שיטה. אני יותר מדי אוהבת לחיות אוהבת אנשים
אוהבת לאהוב.
זה רק שאותי אני לא אוהבת.
אם הייתי מעשנת הייתי מעשנת עשר קופסאות ביום .
במקום זה אני חזק בטופו. לא אוכלת בשר ולא מרגרינה אפילו.
רק ירקות וסויה. מרגיזים אותי כל כך הרמאים האלה שמנסים למכור
לך מוצרים אינדיאניים /סיניים להרזיה בתואנה שהסינים- משתמשים-
בזה כבר- אלפי- שנים- ותראו- איזה- רזים- הסינים.
חלאות.
אם הייתי אלימה הייתי מכניסה להם.
אני נראית לך שמנה? |