אנדר קובר / אי שפיות |
אי שפיות
בנווה מדבר נודד סתם
משוטט עד אי שפיות
עם הגיטרה על הגב חם
משתדל שלא למות
לא מחכה שהוא יגיע
הנה לילה וכבר קר
החום איננו כלל משפיע
אך מתי זה כבר נגמר
נושא מבט אל המרומים
אל מלאכית קצוצת כנפיים
איך אותה הם לא רואים
והיא יפת עיניים
רואה אותם שם ערומים
ממש כמו שנולדו
עושה קולות הם לא שומעים
הלוואי שכבר יידעו
חולפים ימים אני הרחק
אך הבית לא נשכח
והנה לו בקו האופק
הרקיע שוב נפתח
הגשם מתלכלך מעט
בוכה טיפה כדי לנקות
אך הוא כמעט ונשמט
והיא תמשיך לבכות
החול נכנס אל העיניים
וכבר דמעה נמצאת
ואני נופל, נופל אפיים
ולפתע היא נגלת
מטושטשת היא נוגעת בי
וקולה נסחף ברוח
שאלתיה את שלי
השיבה לי תנוח
מתעורר היכן אני
בשלשלאות כבול
את עולמי את תשני
הוא עדיין לא נבול
מלטפת פי באיטיות
ואז הנשיקה
מרדימה אותי כליל השלמות
האם אף פעם לא אדע
נושא מבט הנה פנים
של מלאכית עם זוג כנפיים
חלפו להן המון שנים
אך נשארו אותן עיניים
רואה אותי ערום כולי
ממש כמו בלידה
אומרת לי אתה שלי
אך גם חלום זה עוד פרידה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|