השעות הכי טובות לכתוב הם כשרגועים
ופשוט נותנים למילים לזרום אל הדף.
התוצאה שנוצרת אמיתית,
מבטאת את המחשבת והרהורי הלב,
מספרת ומנסה להעביר את התחושה
של אהבה וגעגועים למישהו שכבר אינו בחיים.
מדוע לומדים לכבד ולהעריך אנשים רק אחרי שאותם מאבדים?
למה לא לומדים מטעויות ואסונות ומעריכים
את הנשארים, הנותרים
ולמה כשמאבדים אדם יקר אחד
מתחילים לפחד שחלילה נאבד עוד אחד ועוד אחד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.