האמת היא שהמכתב הזה לא מיועד רק לקופי, אלא לכל החברים שלי
שמשרתים בצה"ל. אולי אפילו לכל חיילי צה"ל. פשוט קופי לאחרונה
נדפק קצת ומגיע לו קצת ח"ח.
אז ככה קופי, רציתי להגיד לך תודה. לא קל לשרת בקרבי, בטח שלא
בגדודים של צנחנים, כי כמעט חטפתי התקף-לב כשראיתי את הרגלים
שלך אחרי המסע 30.
אני יודע שיכולת לבחור באפשרות הקלה, כל אחד יכול להוריד
פרופיל, בטח בן-אדם עם חור בגוף (לשעבר) אבל לא עשית את זה כי
אתה מורעל סוף העולם.
רציתי גם להגיד לך שלא תתייאש, גם אחרי המסעות היותר קשים. גם
אחרי המכין כומתה שהוא אמור להיות קריעתחת מטורפת.
הלוואי שהיה לי האומץ והרעל לעשות מה שאתה עושה, אתה
ה-סופר-צנחן-דלמט הכי גבר שאני מכיר.
תמשיך כך, ספיבי פלצת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.