אילן ויילר / נגמרים החרוזים |
לאט לאט נגמרים השירים
ואני שואל את עצמי, מה הלאה?
אני מרגיש כיצד נגמרות המילים
ואני לא יודע, מה יהיה?
האם ביחד עם השירים,
החרוזים והמילים
יגמרו להם גם החיים?
האם אמצא חיים אחרים
בלי אותם הדברים
שהנחו אותי בכל הדרכים
בלי אותם חרוזים
שבאו מכל אותם הכאבים
שהיו עמוק, עמוק בפנים.
חיפה, 27.11.95
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|