(עריסה במרכז הבמה. תפאורה של חגיגה. המשפחה והכרוז נכנסים,
הכרוז נעמד בקידמת הבמה והמשפחה מתמקמת סביב העריסה)
כרוז: בואו רבותיי! היום - ברית מילה!
לדת אברהם, יצחק ויעקב
נכנס עתה ילד בן ימים שמונה!
הוא קטן, צעיר ורך -
הוא עוד לא הולך על הרגליים -
וכבר אנחנו חותכים לו את הזין!
בואו חברים, התכבדו בסעודה
הבא ונתחיל בחגיגה!
(נסוג לאחורי הבימה)
אמא: (רוכנת מעל העריסה)
שלום לך ילד יפה שלי
ילדי שלי, פרי רחמי
היום תהפוך ליהודי עברי!
רק יצאת לי מבין הרגליים
וכבר חותכים לך את הזין!
חשבת שאמא תעזור?
חשבת שאמא תשמור?
חשבת שלהפרידנו איש לא יכול?
טעית!
הנה - אמא כאן, אמא רואה
אמא שומעת את קול זעקתך
וכלום-
אמא לא עוזרת
אמא לא שומרת
אמא לא מחבקת.
מגיל צעיר תתחיל ללמוד - אמא עלייך לא תשמור!
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
אבא: (רוכן מעל העריסה)
הנה ילדי -
קטן, צעיר ורך -
הופך לגבר
לאלוהים היאח!
אך קודם שתהיה גבר מקודקוד ועד רגליים
צריך לחתוך לך חתיכה מהזין!
כי גבר הוא אף פעם לא שלם
לא בלב ולא בין הרגליים
כי גבר תמיד מפחד
על האזור שתחת המכנסיים.
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
סבא: (רוכן מעל העריסה)
אוייש ממושק'ה
אינגל'ה שלי!
היום הולכים לחתוך לנו קצת זין הא?
היום הולכים לעשות לך ברית!
אני עוד אציף אותך בממתקים ואגיד לך כמה אתה יפה
אבל אתה תמיד תדע, מתחת למכנסיים אתה לא שלם.
אבל בינתיים? מה איכפת לי בינתיים?
שיחתכו לך בין הרגליים!
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
אחות : (רוכנת מעל העריסה)
עכשיו הולכים לעשות לך ברית
וכשתגדל תהיה מה זה שווה
כי זין חתוך
זה מה זה יפה.
בתור אחותך, אני מברכת על צעד כזה
כי זין לא חתוך זה נורא שונה.
תחשוב על זה ככה -
אולי כשתגדל עוד יהיו בעיות
ואולי גם התחושה תקהה
אבל בנות יאהבו אותך
כי זה מה זה יפה!
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
דוד: (רוכן מעל העריסה)
היום אתה הופך לחלק מהעם!
היום אתה חלק מדת יעקב, יצחק ואברהם!
היום כשייזל הדם מבין רגלייך
תשבע שבועת דמים לאלוהייך!
הקרב איברך למען העם
הקרב צינעתך לטובת כולם!
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
דודה: (רוכנת מעל העריסה)
אתה עוד לא יודע מה יקרה
אתה תמים וקטן, גופך עוד שלם
אבל עוד מעט יבוא המוהל עם הסכין הגדולה
ואיבר מינך לא יפסיק לדמם
כי למה להשאיר תינוק קטן שלם אם אלוהים אמר לחתוך?
כי למה לחכות שתגדל ותוכל להגיד "לא"?
עכשיו בדיוק הזמן המתאים
לשים בך מום, לחתוך לך מאיבר המין.
וזאת הסיבה שדודה מרים ודוד אפריים
רוצים שיחתכו לך מהזין.
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
בן דוד: (רוכן מעל העריסה)
אל תסתכל עליי ככה, גם אני הייתי שם
ולא כל כך מזמן.
למזלי אני לא זוכר
איך איברי נחתך לפני כולם
למזלי אני לא זוכר
את כאבי אל מול חיוכם
למזלי אני לא זוכר
את הרצון למחות על גדיעת חלק מגופי
אשר נבלע בתוך האילמות של ינקותי
למזלי אני לא זוכר
איך בגיל שמונה ימים נלקחה ממני תמימותי.
(לקהל)
אפשר לחתוך לו את הזין!
(מוהל נכנס, סכין בידו)
מוהל: אני החלטתי להיות מוהל
בחרתי זאת מכל מקצוע אחר
כי באיזה מקצוע עוד תמצאו
אדם שחותך ילדים בינקותם
ובעוד ידיו מגועלות בדם
מבקש מכולם לברכו
על קדושת שליחותו
(מציג את הסכין)
הבא ונחתוך לו את הזין!
(ניגש לעריסה ומכוון את סכינו. המשפחה מסתכלת במתח. המוהל
חותך, נשמע בכי תינוק)
המשפחה: (מריעים) חתכו לו את הזין!
הכרוז: (חוזר לקדמת הבמה)
בואו רבותיי! היום - ברית מילה!
לדת אברהם, יצחק ויעקב
נכנס עתה ילד בן ימים שמונה!
הוא קטן, צעיר ורך -
הוא עוד לא הולך על הרגליים -
וכבר חתכנו לו את הזין!
בואו חברים, התכבדו בסעודה
הבא ונתחיל בחגיגה!
(כולם יוצאים מהבמה. בכי התינוק נשמע מספר רגעים ונעלם. מסך) |
