אני לא ילדה של טכנולוגיה, כלומר עד לפחות לפני חודשיים.
בעיקרון אני נגד כל הדברים החדשים לתקשורת. טלפונים, פלאפונים,
מחשבים, אינטרנט. אני לא חושבת שצריך מכונה בשביל לתקשר, עדיף
המוחשיות. טלוויזיה אני עוד רואה, רק בשביל להיות מעודכנת, אבל
בכלל כל המכשירים האלו הם סתמיים, וגם לא בריאים כל כך ממה
שאני הבנתי. בכל מקרה כל זה עוד חשבתי לפני חודשיים. לפני
חודשיים בדיוק (עכשיו אני בודקת את התאריך) הייתה לי יומולדת
15קנו לי מחשב מתנה, כן, כן הקופסא הלבנה הזאת שכולם מתלהבים
ממנה. אני חייכתי אבל הייתי מאוכזבת. העדפתי טיול לקניה. סבתא
קנתה לי את זה, וכמובן להיות רעים לסבתא זה לא בא בחשבון אז
ישר חיבקתי אותה ואמרתי תודה. אבל היא לא הסתפקה בזה אז היא
התחילה להתלהב ולהסביר לי, את מה שהיא מבינה במחשבים. ובכל זאת
היא מהדור הישן היא לא משהו מבינה בדברים כאלו. אז כמו שאמרתי
היא התחילה להתלהב. " שלא תחשבי שהבאתי לך סתם מחשב עם משחקים,
הבאתי לך את ההכי אין" כן, סבתא שלי ניסתה להיות קולית ולהשתמש
במילים, שאני אישית שונאת. "יש לך פה אינטרנט, ולא סתם אינטרנט
יש לך ADSL זה הכי חדיש עכשיו בשוק, אינטרנט 24 שעות, יש לך פה
חומר לבית הספר ותוכלי לדבר עם חברים". חייכתי לדברים שסבתא
אמרה, אבל עדיין חשבתי על כמה שרציתי טיול לקנייה. אבל מה
לעשות, אנחנו בעידן טכנולוגיה אני חייבת להבין מה כל הסיפור
בזה.
אבא שלי מאוד התלהב מהמחשב, אבל אמר שהמחשב יהיה אצלי בחדר כי
הוא שלי. אני אמרתי שלא ממש איכפת לי אם הוא יהיה בסלון, אבל
אבא התעקש. הוא ישר בא חיבר אותו והפעיל. תוך 5 שניות ואני לא
צוחקת 5 שניות על סטופר וינדוז עלה. "פששש....זה מהר" אמרתי
בצורה של "ואו איזה כיף יש לי מחשב" כמובן שהייתי צינית. ואימא
שלי ישר הכניסה משפט לא במקום, "זה עדיף מלנסוע כל הזמן
לחברות...קצת בית לא יזיק לעור שלך".
בכל מקרה עד עכשיו היומולדת שלי לא הייתה משו, כולם הסתובבו
סביב המחשב.
בסביבות 5 סבתא שלי כבר נסעה חזרה לביתה, וההורים שלי הלכו
לנוח. אז באתי לבדוק איזה אטרקציות מביא לי המחשב. כמובן שלא
נכנסתי ישר לאינטרנט, שיחקתי במשחקים שמקבלים יחד עם המחשב, נו
אתם יודעים לבבות וכל הבולשיט הזה. זאת לא הייתה האטרקציה
שאליה קיוויתי אז התקשרתי לבן דוד שלי, הוא מכור מחשבים. כל
החיים שלו זה רק מחשב.
"גל, היי. יש לי מחשב...בבקשה תגיד לי מה לעשות איתו! הוא תופס
לי מקום יקר בחדר!"
"תתחדשי! איזה סוג איזה מודם מתי איך למה?"
"הא?!"
"עזבי לא חשוב, מה את רוצה לדעת?"
"תן לי איזה אטרקציה עם הדבר הזה, הוא נווווווורא משעמם!!"
"כנסי ל www.icq.com תורידי איסיקיו."
"שטו?!"
"איסיקיו, תרשמי את המספר שלי ואני אשלח לך אנשים ותוכלי לחפש,
ותצרפי את החברים שלך. נו זה אדיייר"
"טוב...תודה?"

איסיקיו, בטח, בטח אני יודעת מזה. שישכח מזה. אני אחשוב על
משהו מועיל יותר מסתם איזה צ'אט מסריח עם אנשים.
מוסיקה! דבר אחד שידעתי שמחשב יעזור לי בו , זה התוכנות מוסיקה
האלו שמביאים לך איזה שיר שאתה רוצה. זה ממש חוסך בכסף.
הורדתי תוכנה, אין לי מושג איך הגעתי אליה. אבל היא משו משו,
כל השירים שאני רוצה נמצאים שם. קזה נדמה לי שקוראים לה.
ועכשיו, 100 שירים בערך יורדים. מה עכשיו אני עושה עם הדבר
הזה? נוריד את מה שגל אמר לי להוריד, נו האיסי..מה שזה לא
יהיה. אני חושבת ששמעתי על זה פעם מחברה...אני אזמין אותה אלי
שתבוא אולי תסביר לי קצת מזה.

אז עכשיו יש לי איסיקיו. 10 אנשים, 1 מתוכם מחובר. 1 מתוכם שזה
הבנאדם הכי משעממם שאני מכירה. בן דוד שלי.
אז יש לי איסיקיו, אבל אני לא משתמשת בו. אני אחפש אנשים.
מהאזור שלי. הלכתי לוויט פיג'ס רשמתי ארץ ישראל, עיר נתניה.
נתן לי רשימה של 25 אנשים. צירפתי את אלו שהיה להם את הכינוי
הכי יפה.  
Black night תפס לי את העין.
" היי...חיפשתי אנשים, אני חדשה באיסיקיו הזה בא לך לעזור
לי?"
"בשמחה,במה את צריכה עזרה?"
"האמת שאני לא יודעת, סתם משעמם לי ואמרו לי שזה משו משעשע."
"רוצה לדבר? אולי אני אצליח לעניין נערה כמוך..."
"סבבה. אז איך קוראים לך?"
"דין, ולך?"
"גילי"
"את מנתניה נכון?"
"אני משערת שגם אתה...."

וככה דיברתי איתו איזה שעתיים, ולאט לאט התחלתי להבין את כל
העניין הזה של האיסיקיו ומה כל המהומה מזה. אחלה של דבר. כל
יום צירפתי אנשים חדשים, תמיד שמרתי על קשר הדוק עם דין אבל.
היו לי כבר 100 אנשים ברשימה, אבל אף פעם לא התלהבתי כשראיתי
מי מחובר. רק שהצליל השמיע תוק תוק וראיתי את דין מתחבר הייתי
נעשית שמחה. דין ממש נפלא. היו לי איתו שיחות נפש ארוכות.
היינו נשארים עד הזריחה לפעמים מדברים, צוחקים. אפילו פעם אחת
הוא התקשר אלי, אבל הוא התבייש לדבר אז אמרתי לו שיתחבר ונדבר
באיסיקיו.
כבר איזה חודש אני מדברת איתו, כל יום. אני לא זוכרת יום אחד
שלא דיברנו. האיסיקיו הפך להיות החיים שלי, יותר נכון דין הפך
להיות החיים שלי.
לא היה איכפת לי שאני לא יודעת איך הוא ניראה. העיקר הוא היה
לדבר אייתו.
יום אחד הוא ביקש ממני תמונה, רק שידע באמת איך אני ניראת,
אולי יוסיף לו קצת לאהבה שלו אלי. ואת האמת בלי להשוויץ אני
ניראת דיי טוב אז למי איכפת? סורק כבר היה לי ותמונה גם. אז
שלחתי לו. אבל כמובן בתנאי שהוא ישלח לי גם תמונה שלו. הוא שלח
לי גם. שנינו היינו מתוחים, זה כמו לראות אחד את השני בפעם
הראשונה. כמו בליינד דייט. זה סיים לשלוח , אני פותחת את
התמונה והאיש שקיוויתי לראות היה שם. שווה, כוסון, פשוט
דין...
גם דין התלהב מאוד מהתמונה שלי. כמובן שזה נתן לשנינו יותר להט
לדבר.

רציתי לפגוש אותך אחרי חודש וחצי שדיברנו. הוא כבר הכיר אותי,
יותר מה שאני מכירה את עצמי, ואני אותו. הרגשתי ממש קרובה
אליו. אבל לא היה לי אומץ להציע שניפגש.
תמיד ניסיתי לרמוז לו. כמו שניסיתי לרמוז לו שאני רוצה שיהיה
חבר שלי. אבל בקליטת רמזים הוא לא היה להיט.
אבל בסוף הוא הציע לי ללכת לסרט. כמובן שהסכמתי. נפגשנו
בקניון, הוא איחר. חשבתי שהוא הבריז לי וכבר כמעט הלכתי הביתה
כי הסרט כבר התחילה אבל אז שמעתי צעקה "גילי!!!" זה היה הוא.
הייתה לי צמרמורת בכל הגוף, סחרחורת נוראית כמעט נפלתי. הוא בא
חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלחי.
"פספסנו את הסרט"
"כן אני יודע... מצטער"
"לאן נלך?"
"הבית שלי כאן 2 מטר, יש לי סרט טוב בוידואו אם את רוצה."
"סבבה"

הלכנו אליו הביתה, הוא שם את הסרט, הכין אוכל הביא קולה. כמו
שצריך. הוא הביא גם שמכה כי הייה לנו קר. שנינו היינו מתחת
לשמכה הקטנה, הוא היה צריך ממש להיצמד אלי. הוא חיבק אותי
ושיחק לי בשיער, הרגשתי טוב עם זה. הוא ניסה לנשק אותי, אבל לא
רציתי.
הוא אמר שלא נורא, לא היה לו ממש איכפת. בכל זאת פגישה
ראשונה.
אבל יצאנו כבר 3 שבועות, ולא הסכמתי להתנשק אייתו. הכל נתתי לו
לעשות, לגעת לי בחזה להריח אותי מה שלא רצה, חוץ מלהתנשק. לזה
לא הסכמתי.
זה הפריע לו. אבל לי לא היה איכפת.
אחרי חודשיים נפרדנו. אני ממנו, לא הוא ממני. הוא לא שאל למה,
אני לא אמרתי למה. פשוט נפרדנו. לדעתי שנינו הרגשנו הקלה.
המשכתי לדבר אתו באיסיקיו. התחלתי לדבר עם עוד אחד, בני קראו
לו. גם איתו נפגשתי. גם שלו נעשיתי חברה. גם לו נתתי לעשות
הכל. חוץ מלנשק אותי. באמת שהכל רק לא לנשק.
ככה היו לי איזה 5 חברים, אף אחד מהם לא נישק אותי.

התחלתי לדבר עם מישהי. היא הייתה ממש נחמדה סיפרה לי הכל. היא
הייתה לסבית, אני לא. היא ביקשה שניפגש. הלכתי אליה. דיברנו
מלא. היא לא נגעה בי, היא לא שיחקה לי בשיער. סתם דיברנו. אבל
אז היא ביקשה ממני להתנשק. הסכמתי.
הנשיקה הראשונה שלי עם נקבה. שמחתי מזה.
אני לא לסבית, רק רציתי שיבקשו במילים.