|
אני עומד ומחכה לגברת
שתרד במדרגות
אבל היא מתעכבת ושואלת
מה עוד נותר לה לעשות
אני ממתין כמו טמבל שתואיל לרדת
הגברת הנכבדה
אבל אין, ולו תקווה מעודדת
שתיכף תיפתח הדלת
אבל אז הדלת נפתחת
הנה במעלה המדרגות אחושה
ואיננה הגברת - כי אם אורחת
אכזבה - מה קשה היא התחושה |
|
|
העולם שלי מסתכם
כרגע במגדל
הקוביות שבנה
גדי ובחנה, שלא
יושבת ליד שרה,
אז ליד מי
לעזאזל היא כן
יושבת?!?!
ומיצדי שתעמוד
בכלל!!!
תלמידת קורס
פסיכומטרי, מועד
אפריל 2005 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.