New Stage - Go To Main Page

סוויט ג'ליבין
/
אותך בחזרה

אני לא רוצה את זה ככה.
אני רוצה את זה כמו קודם.
איבדתי את מה שאני הכי רוצה שיהיה שלי...
"מה יעשה אותך מאושרת?"
התכוונתם ל"מי יעשה אותך מאושרת"
הבן אדם שאני הכי רוצה שיהיה פה.
זה שהלך מזמן, הכל נעלם יחד איתו, לא מבינים, הוא לא מבין.
רק עכשיו מבינה, רק עכשיו מצליחה.
שהבן אדם שאני הכי רוצה, לא מוכן, לא יכול לתת את מה שאני
רוצה.
דברים שמפריעים, תחושות, תשובות, שאלות
והכי הרבה טעויות, כאלה שאי אפשר לתקן.
כאלה שכל מה שאתה רוצה זה לחזור לאז,
לשם למה שנגמר ונעלם, ולתקן ולשנות.
ואז כשהמציאות מכה... כמו שרק היא יודעת , אז אתה מבין שאי
אפשר.
שהדבר היחיד שאפשר לעשות זה להשלים, להשלים עם מה בעצם?
עם הדבר שהכי מפריע לך?
זה הדבר הכי לא הגיוני שאפשר לעשות או אי אפשר לעשות בעצם.
מה אני מנסה לעשות? להילחם? על מה...
הייתי רוצה לחזור להיות אני... כשהייתי מאושרת.
לפני כל הטעויות, המילים והמשפטים שרק עכשיו אני מבינה שהיו
חסרי כוונה, ריקים בפני עצמם...
כ"כ רוצה להכניס משמעות, לי הייתה משמעות.
למילים, למשפטים הייתה משמעות לא רק ריקנות.
להפסיק לחשוב. להמשיך הלאה...
לאן? כל מה שראיתי עד עכשיו זה...
את התקווה הולכת ונעלמת, ושוב חוזרת מאבדת שפיות רגשית
שהייתה ונעלמה.
רוצה אותה בחזרה, רוצה אותך בחזרה, לא חשבתי שאוכל להיות כזו.
הפכתי להיות כל מה שתאבתי ושנאתי.
מאוכזבת מעצמי עד לאן זה יגיע?
כל מה שתכננתי כלל אותך.
עכשיו אין מה להכליל,
רק את הרגשות שלי, האכזבות שלי, המילים שלי והריקנות שלי.
אין אותך.
רק מילה אחת שיכולה לעשות לי את הכל... כן.
מילה ריקה עם כ"כ הרבה משמעות , כאן כבר לא צריך תקווה.
שנמוגה לפני הרבה זמן, נתלים על דברים לא חשובים.
רק בשביל טיפה מפעם, הכל הספיק להשתנות.
הזמן, השנה, האופי, המילים, אתה.
איכזבתי אותך אז עכשיו כבר לא אכפת לך.
עוד מעט שנה. הרבה זמן עבר. מחכה לתשובה.
אתה לא רוצה להפסיק, מתי תפסיק?
אני רוצה שתפסיק , תפסיק לאכזב, להכאיב, לא אכפת לך? בכלל?
אם למילים אין משמעות, למה אני ממשיכה לעשות שטויות.
למה אני לא עוברת את זה, לא יכולה להיות תקועה בזמן ההוא.
שמונה שעות, שמונה שעות לחשוב עליי... לדבר עליי.
מדהימה הייתי אז..
ומה עכשיו? מאוכזבת.
קטנה, מצטערת, מסרבת לשכוח.
להפסיק לחשוב, להתאכזב, להתאהב שוב ושוב.
במשהו שלא פה כבר הרבה זמן, זה צריך להגמר.
כמו שאני צריכה להגמר, אז העבר נותן לי את זה...
לחיות שם הרבה יותר טוב.
להצטער? לסלוח לעצמי...  
עשיתי את זה חוץ מהחלק השני.
כשאני אצליח להתנתק,
אז אני אמשיך הלאה,
אז אני אפסיק לחיות בעבר,
אז אני אסלח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/12/02 20:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סוויט ג'ליבין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה