אוי, אבינו היושב במרומים
הצילנו מאוייבינו ברחמיך הגדולים,
אך אני, איני יודע עוד
מי הם אוייבי
וכיצד עלי להתחיל ללמוד
ואולי בסוף, גם להאמין

אוי אבינו היושב במרומים
שלח לנו קצת שקט
ןקח מעצמותי היבשות
את כל המכאובים,
אל תיתן לי, חלילה,
לא לראות את כל הסימנים

אוי, היושב במרומים
רד לעתים גם אלינו, לביקורים קצרים
ותהלך בארץ הקדושה,
ותניח רגליך במשכנך,
בגל האבנים שהנחת עלינו למשמרת
ואותנו תראה, ואולי גם תבין

אבל אנו הרי טיפשים,
ואנו הרי אכזריים
ואנו הרי אוהבים לאכול ולשתות
ואת כל תענוגות החיים,
ואוהבים לא לחשוב, ולו לרגע קט
וכל אחד מאיתנו רוצה להזכר בכל הספרים,
וכולנו רוצים לאהוב ולשנוא
ולכולנו יש סכין קטן בגב,
הרי כולנו רוצים להיות כמו הגדול ההוא
שיצרינו בצלמו

אז, בוא רד אלינו
היושב במרום,
קח אותנו איתך,
ותבחר לבד את השיטה-
אם במרכבות של אש
ואם במטוסים אל תוך
מגדלים קורסים,
ואם תבחר, אז במכות ברק,
כעמודים בוערים,
קח אותנו אליך, את עמך הקדוש,
גאל אותנו מכל הייסורים
שאילצת אותנו לכבוש.

10.7.02