מיכל שיין / והזברה? |
מנומנמת
מנשקת בך
זכרונות של אחרות
שננשפים מתוך שפתיים
פשוקות
באנחה
היער המכושף
יגדל
ויצטמצם
לכדי חורש
אתה תאסוף פטריות הזייה
אני אכין אותן לשבת
כתוספת
הנה עוברת ארנבת
פרפר טווה פרחים
למשהו חדש
ואין
ציידים
ילדה כחולה
מלקטת
שקט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|