טל בת / ניצנה |
נסענו בבמכונית האדומה לעברך.
השמש שקעה כאשר הגענו לבסוף לחורבות ניצנה.
נטוש המקום, הארכיאולוגים עזבוה, את ניצנה
וצמחיה מדברית נבטה מבורות החפירה השוממים.
ארבעתנו פסענו לנו אל הבית
וכפות רגלינו התמלאו עפר, דורכות על האבנים החמות.
השמש שקעה כאשר הגענו למעלה,
ניבט לעבר המזרח, הירח, בין צמד העמודים
שם.
נביט בו ונשתהה לכמה רגעים,
איך צלו מאיר את האדמה
ובחורבות ניצנה ישבנו. דמייני עצמך שוקעת וצפה שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|