ערבה ארנבת / שחקנית מדופלמת |
את הדלת פותחת,
צועדת אט אט,
האדמה נשמטת,
אני צועקת,
לגמרי מתרוקנת,
גמרתי לצרוח,
נגמר לי הקול,
ונמאס לי לברוח,
נמאס מהכל,
מעצמי בורחת,
לא בוכה רק מתייפחת,
אז אני קצת משוגעת,
בשקט צורחת,
את השפיות מקפחת,
אט אט נרגעת,
שבה לעצמי השחקנית,
ולמשחק הקשה מכולם, החיים,
מטאטאת את הכל מתחת לשטיח ועמוק בארון,
עד לרעידת אדמה הבאה וזה כשאני רק בתיכון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|