נטע מילים / מבעבע |
ימים תמימים
הוזה,
חוזה את
המגע שלך:
קצות אצבעות
חותמת אש,
לשון דרקון
על עור נוסק
דואה
מעל חומות זכוכית.
בשרך,
גרזן חוצב בקרח,
מקיץ בי
לחלוחית גנוזה.
אתה יורה,
אתה יורק בי
אש
אל מים.
ימים רבים
לא יכבו,
הוזה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|