המכתב
יקירי אתמול היה נהדר...
הדרך שבה אתה נוגע בי; כמו שאף אחד לפנייך לא יכול
ובטוח שגם לא יבוא כזה אחרייך.
אמרת לי שאתה עוזב; אותי, אותנו, ואני לא בכיתי כי כבר לא היה
לי כח.
כשאהבתי אותך אהבתי מהלב וכשאתה אהבת, אהבת בידיים אהבת
בשפתייך ובשפתיי, אהבת את כולי.
לפני מספר ימים אהבת אותי במיטתך, בחושך, אמרת לי משהו שקשור
ל... רגשות, אני חושבת שזאת הייתה אהבה, אבל אל הבנתי מה אמרת,
לא הבנתי את משמעות המילים שאמרת.
שכבתי תחתיך כמהופנטת יכולתי לזוז וזה הי אך מעונג כשהיית
בתוכי ולחשת לי מילים יפות בקול שקט שנשמע במוחי כרעם ביום
בהיר.
הדבר היחידי שידעתי היה שאנחנו ביחד כאחד ישות בלתי נפרדת מן
העולם, מהמהות של הסביבה שלי, שלך, שלנו.
ועכשיו אני שוכבת לצד אחר חושבת על אהובתך ושמחה ומאושרת כי
יכולתי להחזיר לך כשפגעת בי במילותייך, במגעך כשחדרת לתוכי
והשארת שם מזכרת.
הדפתי מעליי את התחליף לאחר שאתה הדפת אותי, והיית מורה טוב
ואני תלמידה מצוינת.
ואולי אני רק עומדת בציפיות כי הרי אתה הכי הכי...
נראה לי שזה מכתב פרידה כי היום אנחנו נפרדים!
כשתצא מתוכי, מחיי, תדע; אתה חיי ואין לי דבר מלבדך, שקרייך,
רמאותך, והכאב שאתה מסב לי ועכשיו אמשיך לחיות את חיי דרכך
ואני מבטיחה לך, אתה תסבול כי אני לא סבלתי בכלל
אוהבת:
זאת שנפשך
חפצה בה
וידיה בלא
משיג. |
