שק.
שק פשוט,
שק רחב,
עם רצועה וחוט
לקשירה על הגב.

והוא הולך איתי לכל מקום.

יש לי שם את כל מה שאני צריך
וכל מה שלא
את כל מה שאני אוהב ומעריך
וגם את אלו שלא
ממתקים ופרחים וקוצים ורעשים
ופנים ומסכות ומתנות לחברים
המון המון דברים והכל שלי....
וגם כמה שלו.

שלחתי יד לתוך השק
ותפסתי משהו...
משהו קטן ושחור ודק
החזקתי אותו חזק וקרוב ללב
ונעטפתי ברגשות של עצבות וכאב

ושלחתי ידי בשניה
ותפסתי
חפץ בהיר בעל פלומה נעימה
ושוב החזקתי חזק וקרוב אל הלב
ואת שיפתותי עטה חיוך מלבב

לא כל אחד יכול להבחין
באותו שק שתלוי על כתפיי,
כי כובדו לא מורגש
והמאמץ נעלם מפני-
אולם, חדי הרואי ויחידי הסגולה
אשר ראשם נקי מרעש וזוהמה
רואים אותי ואומרים:
למה פניך תמיד עצובים?
למה גם כאשר אתה מפזר חיוכים
או מתאמץ להקרין רצינות,
מבעד עיניך נשקפת עצבות?

זה השק, הוא כבד לי.