אתמול, באמצע הלילה,
באה לבקר אצלי פייה.
אנחנו מודאגים,
היא אמרה לי,
ממצב הרוחניות שלך.
אולי תוותרי כבר,
היא אמרה,
על כל העגול הרטוב,
תוותרי
על המתוק העלוב,
בואי אלינו,
על כנפי פרפרים,
אורות מתנסרים,
פרחים
נטולי דוקרים,
טלולי כותרים,
עם זמירות מלאכים
וענוג,
בלי גוף מתנשם
נושף תענוג,
מתגאל זיעה,
מתפתל,
צווח,
מדיף ריח,
ככה היא אמרה.
ופתאום,
נדמה היה
שקשה לה לנשום.
הזהוב שלה נהיה
קצת לח
ונוצץ,
הגוף
השקוף
התנשם חטוף.
ידעתי מה אני רואה.
פייה מקנאה.