"קשרת אותי חזק מדי" רציתי לצעוק אבל זה לא יצא ושוב חזרתי
לדממה הקבועה שלי שסיגלתי לי בזמן האחרון אולי אני אפצח קצת את
גרעיני האבטיח המרגיעים שלי, לא, אני לא רוצה להירגע אני רוצה
לצרוח.
והוא מרטיב את השיער מביט לו במראה בשלווה המפוארת שלו ואיכשהו
בדממה הכה כואבת מצליח להראות שהוא מאושר.
ואני, ששנה כבר לא משתמשת ורק בשבילו הפסקתי לא שהייתי מכורה
רק עלים ירוקים ומתוקים שידעו בדיוק איך לעשות אותי רגועה אז
לא הייתי צריכה להשתמש בגרעיני אבטיח מטופשים... אבל אהבה לא?
אהבה שווה הכל אז אני הפסקתי בשביל אהובי, אבל היום עכשיו בחדר
הקריר ונטול אהבה אני רוצה להגיד שלום ושום מילה לא יוצאת לי
מהפה מרוב הפחד, איך להגיד לו שאני סובלת ושאני טובעת בתוך
המערבולת הזו ואפילו צעקת הצילו לא מצליחה להוציא מפי... אז
אני אחזור לשתיקה האפלולית והקבועה שלי ואטבע עמוק יותר בתוך
אוקינוס הזוגיות... אפצח גרעיני אבטיח מרגיעים ואשוחח עם עצמי
אפילו עוד יותר...