שמוליק התאבד לפני חודש. שי אומר שהוא היה בן אדם דכאוני והוא
בכלל לא מבין איך הוא היה היחיד שראה את זה. שי אומר שהוא בכלל
לא מופתע, שהוא היה מוכן לדבר כזה. שי אומר שכל הזמן ראו
בעיניים שלו מין עצב כזה שלא נגמר, הוא גם שאל אותי איך יכול
להיות שאני פספסתי עם כל ההבחנה האנושית הזאת שיש לי. אבל אני
כנראה במקרה הזה הייתי כמו כולם ולא ראיתי. שי אומר שזה בא
מהילדות שלו, הוא אומר ששמוליק בכלל לא היה בן אדם יציב ושמח
כמו שכולנו חשבנו. שי גם אומר שזו היתה החלטה רגעית ששמוליק
החליט להתאבד ואולי ברגע אחר הוא לא היה עושה את זה כי הוא היה
מוצא מיליון סיבות לחיות גם אם זה רק בשביל שני דגי הזהב שיש
לו בחדר. שי אומר שמה שהכי השפיע על שמוליק היה השעמום, הוא
אומר שאולי אם היה לו משהו לעשות בחיים שימלא אותו אז הוא לא
היה עושה את זה. הוא גם אומר שזה קצת באחריותנו שלא ראינו שלא
דאגנו לו כמו שהיינו צריכים ונתנו לו להירקב בחדר שלו כל היום
עם השני דגי זהב. איך אני יכול להתווכח עם שי? הוא בטח מבין
יותר ממני. הוא הרי התאבד לפני שבוע. גל אומר שהוא היה בן אדם
דכאוני והוא בכלל לא מבין איך הוא היחיד שראה את זה.