עומד ומסתכל,עומד ומסתכל לא יודע מה לעשות רק לבהות,בוהה באדמה
החומה והרטובה ובינתיים עוד דמעה זלגה וירדה אל האדמה החומה
האדמה הרטובה...

מחפש מפלט למחשבות הנוראות שגורמות לו לצרוח בלילות האחרונים
שגורמים לו רק לקשים שהורסים אותו מבפנים...

שואל את עצמו מדוע זה קרה? מדוע זה קרה עכשיו?.
מסתכל על האבן היפה והחלקה ורואה בה את החריטה היפה,ציור של
פרח,שושנה אדומה מייצג אותה בכל יופייה ואדרה, צובט את עצמו
שוב ושוב כדי לבדוק שזה לא סיוט, לוגם עוד לגימה של הטיפה המרה
שתציל אותו מהמצב הנורא...

עומד ומסתכל,עומד ומסתכל ורק רואה אבן לבנה,אבן חרוטה,ביתה של
אהבתו שעזבה...