החורשה השחורה,היה בה שקט שררה בה דממה...
הדשא הירוק זז לפי החלטות הרוח ונווד זקן עבר שם בלי לנוח...

איש זקן היה הנווד,חווה הרבה דברים בחייו אבל זוכר הנווד מקרה
שקרה לו באותו לילה מוזר שבו זכה לראות את אהובתו שעזבה...

הוא טייל לו להנתו בתוך  אותה החורשה וראה עץ רזה עץ יבש,בלי
עלים בלי חיים עומד בודד הרחק מכל העצים...

ראה הנווד פתאום את אהובתו שעזבה,היא צצה לו בהפתעה מתוך
החשכה
היא אמרה לו שימשיך לחיות וימשיך לשמוח כי החיים קצרים בשביל
לברוח,בשביל לשכוח...

הנווד חייך חיוך מבין ודמעה זלגה מעינו ופגעה באדמה היבשה,ניסה
לגעת באהובתו אבל אז היא נעלמה ועזבה חזרה לדממה החשוכה...


החורשה השחורה,היה בה שקט שררה בה הדממה...
הדשא הירוק זז לפי החלטות הרוח ונווד זקן עבר שם בלי לנוח...
הכל ראיתי ואת הכל אני יזכור כי הנווד הייתי והחורשה הייתם...