מילים הן כמו פרח,
מבקשות יותר ממים ואוויר.
רוצות אותיות, לשיר.
מילים כופפות ראשן,
בהעדר חיבוק, רטט מאיר.
זקוקות לרענון, תדיר.
מילים נעצבות אל לבן,
כשהן בודדות, נעזבות.
כושל ניסיונן להתעלות.
מילים הולכות לישון,
אם אין דשן, להחיותן.
בכאב בטן, כיללת תן.
מילים, נודדת שנתן.
התרדמנה ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.