לאנשי האלפיון העליון יש פטמה סודית בעורף
הם מלטפים אותה מדי פעם,
כבדרך אגב,
בזמן ישיבות חבר מנהלים.
ועל הפיטמה הסודית בעורף
יש לרוב טבעת יהלום (או אבן ספיר)
שחושלה בידי צורף עיוור בן תשעים
שגר בעיר העתיקה בירושלים.

אנשי האלפיון העליון נוסעים פעם בשישה חודשים לאמסטרדם
הם נפגשים בחדר הישיבות הכי מפואר
במלון הכי יוקרתי
ואוכלים קוויאר
עם הידיים.
בסיום הפגישה הם מחליטים מי יהיה ראש הממשלה הבא
בהטלת מטבע,
כמובן,
לא לפני שהם מוודאים
שלמטיל ישנה פטמה שלישית בעורף
ועליה
טבעת יהלום (או אבן ספיר).

אנשי האלפיון העליון שותים מיץ פטל
בכוסות של יין.
הם אוכלים חרא
רק במסעדת יוקרה.
ורק מהוודקה הכי יקרה
הם מרשים לעצמם -
להקיא את הנשמה.

כל נשות האלפיון העליון מחייכות
מאושר
וכתוצאה מניתוח
אלפיים ומאתיים דולאר.
כל ילדי האלפיון העליון צוחקים
מאושר
וכתוצאה מליצן צמוד
עשרים וארבע שעות
שבעה ימים בשבוע.
לכל אנשי האלפיון העליון עומד הזין
מאושר
ומהמזכירה
ואחותה
ומאשתו המנותחת (שבעה עשר אלף דולאר פעם בשנה-שנתיים)
והזונות
והילדים
ומהילדים הזרים שבאמסטרדם (עשרים דולאר למציצה בחצר)
מראש הממשלה שעוד רגע ידפק
ומאלף פועלים רוסים שכבר עשר שנים דופקים
ומוויאגרה.
בטח.
מוויאגרה.
אתם יודעים. באלפיון הראשון יודעים לקנות ניסים.

לאנשי האלפיון העליון אין דמיון מפותח
כשמשעמם הם מדמיינים את עצמם בתור מטאטא רחובות רוסי
או ילד ערבי בשטחים
או חס וחלילה מובטל בעיירת פיתוח
במדינה מזרח תיכונית חמה.
אבל לרוב זה עובר להם אחרי כמה דקות.
ואם זה לא עובר
הם תמיד יכולים לעשות מעשה
ונגיד
לקנות פנתר שחור.