עוד לפני שהרוחניות הפכה לסתמיות, הרבה לפני שהכל נהיה מובן
מאליו, קצת לפני שהכל נהיה כביכול כל כך פשוט, ולפני שגם אני
שברתי את החומה באת אתה.
אתה מרחף בין העולם שלנו לבין עולם אחר שאף פעם לא הבנתי
וכנראה שגם לא אזכה להבין אף פעם, וזה לא מפריע לי כי זהו
העולם המופלא שלך ורק שלך...והוא נפלא.
אתה גבוה מעלי ועם זאת בגובה שלי כפי שאיש לא היה לפניך, אף
אחד לא הקשיב לי כך ולא הבין אותי כמוך.
הייתכן ששני אנשים שמעולם לא נפגשו לפני כן יוכלו לחלוק את
אותם הרגשות והמחשבות כאילו הכירו זה את זה תמיד? נוכחתי לדעת
שכן.
"שברתי את החומה" אמרת לי ואני שרויה באותו הלהט שאינו פוסק
לדקה, מנסה להבין, כל כך רוצה גם אני לשבור את החומה שאותה רק
שנינו הבנו.
"את קרובה" אתה אומר.
ואני שמחה, מאושרת יותר מתמיד, מעולם לא הייתי כל כך מאושרת
מצירוף של שתי מלים כל כך פשוטות ואמנם יש בהן ממד עמוק הרבה
יותר.
שלווה בעיניך, לא נראה לי שאי פעם ראיתי שלווה כמו זו שלך. אבל
לא שלווה ריקנית וסתמית אלא שלווה מלאה בלהט לחיים עצמם, לכל
רגע ורגע, לכל רסיס של שניה שעליה אתה לא מוותר.
היה לך כל כך ברור מה טומן בחובו העתיד שלך, לא פחדת להמר על
החלומות שלך למרות המציאות הנוקשה וחוקי משחק שקובע מישהו
מלמעלה, מישהו שבו אתה מאמין ואני מעולם לא הבנתי או באמת
האמנתי.
אחרי שפגשתי אותך מיד הבנתי שאתה תהיה אחד הכוכבים בשמיים,
אורך יאיר אלפי נשמות תועות.
אתה תהיה דוגמא נפלאה לאדם מדהים ויחיד במינו בגלל שהנך מודע
לעולם ולעצמך יותר מכל אחד אחר ,מלא באהבה לכל דבר שברא
אלוהים.
ואולי, אולי אני טועה, אולי השם שלך הוא לא יותר מאשר דוגמא
לדרך יפהפייה, לחלום שיפה מדי בשביל להיות מציאות. אולי אתה לא
מי שחשבתי שאתה וטעיתי.
אבל המחשבה עליך, הרושם שהותרת בי והעולם שגיליתי בזכותך יהיו
בשבילי קדושים לנצח. לא משנה מי תהיה.
כי אתה יחיד ואחד ותודה לך על כך!
מוקדש ליהב. |
